פסולים לעדות 

21 ספטמבר 2010

פסולים לעדות

בתאריך 20 ספטמבר 2010 דווח על ידי עיתון ידיעות אחרונות כי וועדת טירקל לבדיקת ארועי "המשט התורכי" לעזה, שלחה מכתבים לאירגונים חוץ פרלמנטרים כדוגמת "בצלם", "רופאים לזכויות אדם", "המרכז הפלסטיני לזכויות אדם", "אל חק" ו"המוקד להגנת הפרט, כדי שיספרו על המצב ההומניטרי ברצועה. וכן שוקלת הוועדה לזמנם לעדות

עצם ההגיון העומד מאחורי ההזמנה לעדות של אירגונים אלו בפני הוועדה הינו קלוקל, מופרך, אינו עושה הגיון ולו קלוש, מזיק לוועדה, מזיק לחקירת הועדה ומזיק למדינת ישראל

למה הדבר דומה, להזמין את טאיפ ארדואן לתת עדות אופי לגבי פעולות ממשלת תורכיה בעת המשט, או לזמן את אחמאדינג'אד לתת עדות אופי לגבי קיום מדינת ישראל.

בכך הופכת וועדת טירקל את האירגונים, מחריבי ישראל מבפנים, ל"ידידי הוועדה" (המקבילה למונח "ידידי בית המשפט"),באשר אינם קשורים ישירות לנושא המשט.  והרי על כך נאמר, "אלוהים שמרני מידידי, עם אויבי אסתדר כבר בעצמי".

מובן לכאורה הוא רצונם של חברי הוועדה לעמוד על ולאמוד את מצב רמת המחייה של האוכלוסיה הפלסתינית ברצועת עזה באשר תקפות הסגר והאמצעים שנקטה ממשלת ישראל בעצם הטלת הסגר, אפשר שמשפיעים על רמת המחיה שם ובכך מצדיקים או שוללים את תקפות הסגר מהבחינה ההומניטרית (כמובן שלא מהבחינה הצבאית בטחונית). 

אפשר גם כי ברצון חברי הוועדה לעמוד על עצם נחיצות המשט "ההומניטרי" לעבר עזה.  אך כך או כך הוועדה חורגת מסמכותה, גם זו המורחבת לדעתה, באשר גם נחיצות הסגר וגם נחיצות המשט הינם נתונים לשיקולים מדיניים ואלו נתונים בלעדית בידי נציגי הריבון, היא הממשלה הפועלת בכח אמות המידה הדמוקרטיות והחוקיות המוקנות לה בדיו.

האם נעלם מעיני חברי הוועדה כי מוטב מצב של אי-אינפורמציה מכל וכל מאשר הסתמכות על אינפורמציה שיקרית, מוטה ונכונה אך בחציה, במקרה הטוב?

רצון זה הינו צורם, באשר הוועדה לעניני חקירת ארועי המשט, מנסה לשים עצמה מעל כנסת וממשלת ישראל ולבחון לא רק את דרך קבלת ההחלטות אשר נימצאת בהחלט בתחום סמכותה, גם אם לא הוסמכה לכך, אלא במשתמע מנסה לחקור את עצם מהות ותקפות החלטות הממשלה בנושא הסגר על רצועת עזה אשר הינו הרחק-הרחק מתחום סמכותה ההגיוני, הרשמי והמוסרי.  האם גולם הוועדה עלה על הממשדלה יוצרתה?

האם ריחו החזק והסרוח של "הכל-שפיט" המאוס, הקלוקל והמנזק את מדינת הלאום היהודית מבית מדרשו של בית המשפט העליון ובג"צו הנלעגים עולה באפנו?  האם מנסה הוועדה לנכס לעצמה סמכויות שאינן שלה ולעולם לא תהיינה?  האם שוב עדים אנו למחטף, או נכון יותר לאמר פוטש-משפטי מבית מדרשו של אהרון ברק הזכור לרע?

האם מפעילה הוועדה סחטנות בוטה על ממשלת ישראל באשר חבריה מודעים היטב כי בנושא המשט וחקירתו נתונה ממשלת ישראל בין המצרים של סד משפטי ולפיכך תלויה ברצונה הטוב ובפסיקותיה של הוועדה?  וזאת לנוכח אלו המזנבים בעורפנו מוועדות החקירה של האו"ם, דרך ועדת החקירה של ארגון זכויות האדם של האו"ם ועד ועדת החקירה התורכית לעיניני המשט.  לא שכחנו את החרמות וכיפוף הידים, יהיו מניעיה אשר יהיו, שהטילה הוועדה כאשר ממשלת ישראל לא ניכנעה לגחמותיה.  האפשרות לחרמות אלו שרירות וקיימות עדיין כחרב המתהפכת מעל ראש ניבחרינו.

בהזמנת האירגונים הללו לעדות פוגעת וועדת טירקל במדינת ישראל בשלשה מישורים, כולם בוהקים בחומרתם:

האחד - עצם הפניה לעדות מעניקה לגיטימציה לארגונים חוץ פרלמנטרים אלו, כולם ניתמכי "הקרן לישראל חדשה" (קל"ח), הידועה לדראון עולם, התומכים ביצירת מדינה פלשתינית על חורבות מדינת ישראל תוך הקניית "זכות השיבה" של מליוני פלשתינים לתוככי מדינת ישראל.  האם הוועדה נימצאת בדעתה בצפותה לדווח אמת?

השני - הוועדה במו ידיה יוצרת מצב דה-לגיטימציה לעצם מסקנותיה (אשר במשתמע ייתמכו על ידי מסקנות מוטות וסביר כי לכן שיקריות של  שוטמי מדינת ישראל לעיל) ומכאן שהינה מקבעת מצב דה-לגיטימציה לכל הוויתה כוועדה אובייקטיבית, האמורה לבסס ממצאיה על מקורות אמינים ואוביקטיבים.  בכך שיוצרת ספק בתקפות מסקנותיה, יהיו אלו אשר יהיו, הרי ששומטת הוועדה את הבסיסי לקיומה מתחת רגליה.

השלישי - הוועדה מעניקה בעקיפין לגיטימציה לדו"ח גולדסטון המוטה והשיקרי כנגד מדינת ישראל באשר בכך שמזמנת את שוטמי ישראל הללו לעדות הינה עושה כמעשה ועדת גולדסטון אשר קיבלה והסיקה מסקנותיה בהתאמה,  בהסתמכה ניכבדות על דו"חותיהם השיקריים והמוטים חדות כנגד מדינת ישראל של אותם אירגונים אלו ממש, ומכאן מאששת בעקיפין ואפילו במראית עין את האינפורמציה השיקרית  שהעניקו האירגונים השוטמים לגולדסטון.

כאז כן עתה, מתבססת כל כולה של האינפורמציה אשר בידי האירגונים החוץ-פרלמנטרים הללו על דיווחי הפלסתינים.  אין לאירגונים הללו כל אמצעים לחקור ולהביא אינפורמציה מאוזנת, אמינה ומבוססת, בפרט באשר למתרחש ברצועת עזה החמאסית, המוטה חריפות כנגד מדינת ישראל, גם אם נניח לרגע כי יושבים באירגונים "אימהות תרזה" ציוניות ישראליות וזה כידוע אינו המקרה.

פורסם כבר במקומות רבים כי דיווחי בצל"מ לדוגמא, הינם שגויים עד שיקריים (מוטב לאמר – רצופי חצאי אמיתות הגרועים משקר), באופן קבוע ומתמיד.  "אירגון רופאים לזכויות אדם", כמוהו כאחרים הניזכרים לעיל מעוותים את המציאות גם הם באורח קבע כך שתתאים לאג'נדה האנטי-ישראלית של חבריו ומכאן, מאי נפקא מינה?

.

באם חברי ועדת טירקל אינם מסוגלים לראות ולצפות את ההקשרים השלילים הנובעים מהזמנת האירגונים הללו לעדות כמתואר לעיל, הריהם מאששים ספקות גדולים באשר לכשירות אנשיה לשפוט בהתאם להגיון פשוט ובמשתמע, מתקבע חשש כי מסקנות הוועדה אפשר שתהיינה מסקנות קלוקלות הנשענות על אינפורמציה מוטת אג'נדה ומכאן שיקרית.  האם עומדים אנו לנוכח וועדת גולדסטון מספר שתים, כולה יציר כפנו?

למרות שאפשר כי חברי הוועדה אינם מודעים לכך, אך כל תקפות מסקנותיה תלויות בטבורן באמון הציבור כלפי הוועדה ומסקנותיה.  במעשה זה סדקה הועדה אנושות את אמוננו בה.

אהרון רול

amroll@sympatico.ca